אלונה מאד מפותחת בדיבור. היא אוהבת מאד לספר סיפורים וחוויות ואת אמא שלה זה עושה מאד גאה.

גם אותי זה עשה גאה, אלא שאז בגן סיפרו לנו שאלונה נשאלה מה אבא עושה ובתשובה היא סיפרה בגאווה שאבא יושב כל היום בבית ורואה טלוויזיה. למחרת, אגב, קיבלתי מכתב מרשות השידור עם איומים. וכל זה למרות שאין לי בבית טלוויזיה.

בפעם אחרת היא הלבישה את הבובה דובי דוב כשהיד שלה בתחתונים, בתנוחת בועז טופורובסקי:

דובי דוב בתנוחת אבא

כשנשאלה למה היא מלבישה את דובי דוב ככה, היא אמרה שזה כמו אבא עם היד בתחתונים כל היום.

האמת, זה חמוד מאד בעיני שאלונה רואה אותי ככה, וזה מצחיק אותי מאד. אבל אתמול בלילה, כשחשבתי על הפוסט הזה, הגעתי לכך שיש יופי אמיתי באופן בו אלונה רואה אותי כמובטל על גבול הפדופיליה כגבר ישראלי אמיתי, ואולי אם אני הייתי יכול לקבל את זה, לא היו לי כל כך הרבה חסכים בחיים, ויכלתי שלא לתעב את כל מה שיש בארץ הזו, ולהנות בימי חמישי בנוקיה, ולהגיד פה ושם כל הכבוד לצהל, כי מגיע לו שנגיד לו פה ושם כל הכבוד, וגם הייתי מפנק את בת הזוג שלי בארוחה נעימה במסעדה של אוכל ביתי, ומחטט בשיניים בקול רם עם קיסם, ואומר לה, עם מבט של אמונה בעיניים, "הצליח לך".

אבל עד שהיום הזה יגיע, ייקח זמן. ובינתיים, ראיתי שהילדים בגן התחילו לצייר דברים, וכדי להקדים תרופה לתמונה העלמתי לאלונה את כל הצבעים משולחן העבודה שלה. תיאורים מילוליים של אבא בהחלט מספיקים.

פוסטים הקשורים לנושא

תגובות אחרונות
  • 03.11
  • גיא

זה לא זה בלי גופיה לבנה עם כתמים של אוכל….

  • 03.11
  • אסף רותם

גיא אנחנו מצפים לגופיה הזו איפהשהו בין הציור השלישי לציור החמישי של אבא

השאירו תגובה




הבלוג של
אבא אסף

אסף רותם

משלב באופן אידיאלי בין אבהות לבין עצמאות, בכך שבכל פעם שאני נכשל באחד אני מאשים את האחר. פיתחתי משוואה מתמטית זוכת פרסים ולפיה: עצמאי X אבא = 0. האפס מתייחס להכנסה, כן? עושה דברים בדרך שלי, ותמיד מגיע לאותה צומת בחיים. מציע הרבה מאד מה ללמוד בתחום ה"איך לא לעשות דברים", אז בקיצור:

בזוגיות
אבא לאלונה
נו תקראו כבר

לבלוג של גיל >

הצטרפו לרשימת
התפוצה

בהתאם לשינויים בעולם, גם המרחב המשפחתי משתנה, ואיננו עוד רק נשי, והוא גם לא צריך להיות כזה. האבהות שלנו שונה מאד מזו שחווינו כשאנחנו היינו ילדים.

אז אנחנו כותבים כי אבהות זה מגניב. ומרגש. ולא מדברים על זה מספיק. ואנחנו לפחות לא יכולים, או רוצים, להפסיק לדבר על זה.