ברית מילה

בשבוע שעבר עברתי בפעם האחרונה על הספר שלי לפני שיעבור להגהה בהוצאת כנרת זמורה ביתן, ונתקלתי בהתרחשות סביב ברית מילה אותה כתבתי על בסיס ברית מילה של בן של חבר. עד אותו רגע כששאלו אותי אמרתי שברית מילה זה לא משהו, אבל רוע הכרחי ומי אני שאחליט בשביל הבן שלי שיהיה שונה. אז אמרתי. ואז הייתי בברית מילה והבנתי שאני לא בקטע של להתעלל בבן שלי, שאין לי. הבת שלי כבר הייתה בת שנה ונחרדתי מהמחשבה שאם לא הייתה בת אלא בן הייתי חותך אותה ואולי אפילו מאפשר לגבר מבוגר למצוץ לו מהזין איזו טיפת דם. אמא'לה. רק האופציה התיאורטית הזו מבהירה לי שאני אבא גרוע.

בקיצור, תודה לאל שלא נולד לי בן. אבל לא רק בגלל שברית מילה זה טקס ברברי, מעוות וסוטה. גם כי זה פחות כיף.

אני לא אומר שבנים זה לא כיף בכלל. השתוללויות, מכות, שיגועים, עניינים, באמת שזה נשמע אחלה. רוב חיי הבוגרים הייתי בטוח שארצה קודם כל בן, בעיקר בגלל כדורסל וכדורגל, לשחק ולראות ביחד, להחליף פרשנויות וכו'. נחמד, באמת, אין מה להגיד. אבל יש לי בת, תודה לאל, והיא, איך אומר זאת, די הרבה מאוד בת. וגם די הרבה מאוד אדירה.

כמה בת? היא מחבקת את בובת החתול תוּלי כשהיא צופה ביוטיוב, מספרת איך כשתפגוש את סבא וסבתא תיתן להם נשיקה (ואז מתביישת), היא מבקשת מאמא לחבק חברה עצובה שהזילה דמעה, ואז מזכירה את זה בערך כל חמש דקות במשך חודש, ולפני כמה זמן אפילו המציאה משחק בו היא אומרת ביי ביי והולכת, ובכל פעם, רגע לפני שהיא מתרחקת, היא באה אליי לתת לי חיבוק ונשיקה. נו, אמרתי או לא אמרתי שהיא אדירה?

אני גם משתכלל: מכיוון שהיא כל כך אוהבת חיבוקים ונשיקות, שילבתי את שני הפיצ'רים האלה בכל פעילות ושעשוע. היא יוצאת למרפסת וחוזרת, חיבוק + נשיקה; עולה ויורדת מאחד המתקנים בדיזנגוף סנטר, הופ נשיקה + חיבוק; שותה שוקו, עושה לי קוּקוּ מאחורי הקיר, משחקת בפאזל? הלו הלו תביאי בוּסה, מתוקה שלי, זה חלק מהחוקים. והילדה בעניין, מבסוטה מהחיים ומרעיפה אהבה על כל דבר שנקרה בדרכה, כשאני משתדל להיות זה שנקרה בדרכה, וכמה שיותר.

IMG_5338

בנים זה כיף, אני לא אומר שלא. לפחות מגיל תשעה ימים והלאה. מכות זה סבבה של משחק. פשוט חיבוקים ונשיקות לאבא די עדיפים בכל יום בשבוע, ואפילו פעמיים בשבוע פלוס כל סופש שני. אבל גם בנים זה בסדר, אני מניח.

פוסטים הקשורים לנושא

תגובות אחרונות
  • 18.06
  • חגית יערי

האמת, ממך לא ציפיתי. מי אמר שבנים לא מנשקים ומחבקים, מי אמר שכל הבנות הן כאלה. ראשית, היא אדירה כי היא היא ולא כי היא בת שמנשקת. שנית, בנים זה לא רק כדורסל, כדורגל ומכות. כל ילד הוא ילד ללא קשר למגדר שלו ויש בנים ובנות שיכולים לשבת עם ההורה שלהם/ן ולדבר על עוד מיליון דברים. אני לא אומרת את זה רק כאמא לשני בנים אלא כמי שגם גידלה אחייניות שלכל אחת היו את התקופות שלה בענייני נשיקות. אז נכון שרצית לכתוב על ברית (הדבר היחיד המבאס בגידול בנים) אבל יצא לך פוסט על משהו אחר לגמרי
חגית

  • 18.09
  • טל

לא חייבים לחתוך, למה להכנע ללחץ חברתי?

השאירו תגובה




הבלוג של
אבא גיל

גיל קדרון

כתב את הרומן הראשון שלו, "זרע הפורענות", אבל מתפרנס מעסק עצמאי של כתיבה שיווקית, סופר את השניות עד הטיול הבא בהודו, משחק כדורסל למרות שתי פציעות בברך, אוהב במיוחד את שני, רביעי וכל סוף שבוע שני.

אבא של אריאל
גרוש טרי
חי בפלורנטין

הצטרפו לרשימת
התפוצה

בהתאם לשינויים בעולם, גם המרחב המשפחתי משתנה, ואיננו עוד רק נשי, והוא גם לא צריך להיות כזה. האבהות שלנו שונה מאד מזו שחווינו כשאנחנו היינו ילדים.

אז אנחנו כותבים כי אבהות זה מגניב. ומרגש. ולא מדברים על זה מספיק. ואנחנו לפחות לא יכולים, או רוצים, להפסיק לדבר על זה.