מדרכה שבורה אבהות

בחיים לא אעבור לערי הלוויין של תל אביב משיקולי גידול ילדים. כי מה יש בגבעתיים שאין במרכז תל אביב, הא? כאילו, חוץ מגני משחקים. ואזורים ירוקים. ומדרכות תקינות. ואוויר נקי. ותנועת מכוניות שפויה. אבל חוץ מזה – מה באמת?

זה מה שאמרתי לעצמי כשגרתי במרכז העיר. עכשיו אני גר בפלורנטין ומבין שהמדרכות של דיזנגוף תקינות ונקיות, כל האזור כולו ריאה ירוקה אחת גדולה, וגן מאיר הוא פנינה עירונית שאסור לקחת כמובן מאליו.

פה בפלורנטין חצי מהמדרכות חסומות בגלל בנייה והחצי השני ברוחב 30 ס"מ וצריך להכיל כסאות של בתי קפה, אנשים שעומדים ומדברים וחרא של כלבים. אז הילדה לא רוצה ללכת פה על המדרכה, אני מרים אותה על הכתפיים/ידיים, היא מבסוטה ואני עושה כושר.

עד לפני שבועיים גן השעשועים הקרוב ביותר אליי כלל מגלשות מכוסות בפירות אדומים שנפלו מהעצים שלמעלה, ועל הספסלים שלו ישנו הומלסים, אמנם נחמדים, אבל לא מספיק היגיינים בשביל הבת שלי. עכשיו שדרגו אותו לגן שעשועים לילדים בני 4 ומעלה, ושלי רק בת שנתיים וקצת.

ועצים? העץ היחידי בשכונה כמעט התרסק עליי במהלך סופת הגשם והרוח של ינואר האחרון. וגם אין פה כמעט עגלות עם תינוקות, שאריאל כל כך אוהבת, כי מי שיש לו ילד ושכל עובר מפה למקום אחר.

אבל לא הכל שחור. מה כן יש פה (כאילו, מלבד לכלוך), אתם שואלים? חתולים! כשאנחנו מסתובבים ברחוב אנחנו מחפשים אותם בכל פינה, והם אכן שם, בכל פינה. והיא אומרת "מיאו" בצורה כל כך חמודה, מעין "יאם" כזה עדין וחלוש, עם פרצוף מצחיק, שאפשר למות, פשוט למות. בקיצור, כמו שאמרתי, פלורנטין היא מקום מושלם לגידול ילדים.

פוסטים הקשורים לנושא

תגובות אחרונות
  • 21.04
  • חגית יערי

גיל
בלוג מקסים! אנחנו גידלנו את נעם בפלורנטין עד גיל שנתיים אבל אז עברנו לשכונה הכי ירוקה שיש, חמש דקות מפלורנטין- קרית שלום. ממליצה לך בחום! מקווה שהכל טוב למרות ואולי בגלל המהפכים בחיים

  • 21.04
  • Gil Kidron

תודה חגית! זה לא הגיוני סטטיסטית שהתראינו כל כך מעט פעמים פה באזור. איך זה לדעתך קרית שלום בשביל לא-משפחות?

  • 17.05
  • יפעת יעקובסון

השארתי תגובה בפייס, אבל בקצרה, גם כאן, כתושבת השכונה וכדודה פעילה לאחיינים בני 6 ו 3 חנכתי אתמול והיום לראשונה את הגינה. שנים!! אני גרה בשכונה, יותר מ6 שנים אני דודה וזו הייתה הפעם הראשונה שירדתי מהבית לגינה עם האחיינים. פייר התרגשתי!!,גינה נורמאלית אחרי מה שהיה שם, פתאום ילדים בשכונה, פתאום הורים עם ילדים בגינה. טיפת הרגשה של שכונה שקצת מחבבת ילדים.

  • 17.05
  • Gil Kidron

היי יפעת, צודקת לגמרי. אני עדיין הולך תמיד לגינה בצד השני של השכונה כי זה יותר מתאים לגיל שנתיים. הילדה שלי עדינה כל כך ולא מוכנה לחשוב בכלל על לטפס על משהו, והכל שם טיפוסים. מה שכן, כששני הורים בשכונה נפגשים בבית קפה עם איזה קטנצ'יק/ית או בגינה, ישר יש בונדינג.

  • 08.06
  • רייצ'ל

איפה יש עוד כמוך גיל??

השאירו תגובה




הבלוג של
אבא גיל

גיל קדרון

כתב את הרומן הראשון שלו, "זרע הפורענות", אבל מתפרנס מעסק עצמאי של כתיבה שיווקית, סופר את השניות עד הטיול הבא בהודו, משחק כדורסל למרות שתי פציעות בברך, אוהב במיוחד את שני, רביעי וכל סוף שבוע שני.

אבא של אריאל
גרוש טרי
חי בפלורנטין

הצטרפו לרשימת
התפוצה

בהתאם לשינויים בעולם, גם המרחב המשפחתי משתנה, ואיננו עוד רק נשי, והוא גם לא צריך להיות כזה. האבהות שלנו שונה מאד מזו שחווינו כשאנחנו היינו ילדים.

אז אנחנו כותבים כי אבהות זה מגניב. ומרגש. ולא מדברים על זה מספיק. ואנחנו לפחות לא יכולים, או רוצים, להפסיק לדבר על זה.