לפני כמה זמן, בקיץ, כלומר בנובמבר, רכבתי על האופניים עם הילדה על הטיילת. עליתי על מסלול האופניים מאחד החניונים, ולצערי הקפיצה הייתה קצת חזקה יותר ממה שציפיתי, והילדה המסכנה נבהלה ובכתה לכמה רגעים. התבאסתי וניחמתי אותה ושלחתי אליה יד.

לא נעים, לא נורא.

אריאל עם קסדה

אמה-מה, גבר מבוגר שרץ על מסלול האופניים בכיוון ההפוך חשב שהדבר הנכון לעשות בנקודה זו בזמן הוא להתערב. לטובת הילדה שלי. נגדי. כי היא ואני הרי נמצאים בצדדים שונים של המתרס.

"זה לא יפה מה שעשית", קרא בקול לעברי לפני שהמשיך לרוץ.

אם לא הייתי עם הילדה הייתי רוכב אחריו ואומר לו שהוא אידיוט. כאילו, נתחיל בזה שמי אתה בכלל ומי מינה אותך להיות השופט העליון לענייני עליות לא חלקות למסלולי אופניים? בשם מי אתה מעיר לי בכלל? אתה מגן על האינטרסים של הילדה שלי? זה התפקיד שלך? ואתה עושה זאת בכך שאתה אומר לה שאבא שלה מתנהג אליה לא יפה?

אידיוט.

כל כך התעצבנתי שבמשך יומיים המשפט הזה שלו היה תקוע לי בראש. הרגשתי שהיהודה איש קריות הזה תקע לי סכין בגב האומה. זה צריך להיות נגד החוק הדברים האלה. חוץ מזה שתדע לך, מיסטר אבא-שלך-מתנהג-אליך-לא-יפה, שלפני כמה חודשים, כשהלכתי עם הילדה על הכתפיים ליד עזריאלי, והיא ניסתה לזרוק נייר מקומט לפח ולא הצליחה לקלוע, אז הורדתי אותה לרצפה וחיפשנו את הנייר וזרקנו אותו כמו שצריך. מה ששמעת. אז נה לך. והייתה שם אשה באוטו שחנה ליד שראתה הכל.

תשאל אותה.

והיא אמרה לי שכל הכבוד לי, ושככה צריך לחנך ילדים והוסיפה עוד סופרלטיבים שזה לא המקום או הזמן לפרטם.

אז אתה שמעת הזה, אדון? טרחת לברר לפני שצעקת עליי ככה מול הבת שלי? אה, לא? אז יופי. עכשיו אתה יודע. אז הדעה שלך בכלל לא מבוססת, שתדע לך. כי זה בכלל היה מקרה חד פעמי. אף פעם לא עליתי בצורה לא נעימה למדרכה או למסלול אופניים. או שאולי כבר שכחתי. או שפשוט קיוויתי שיהיה בסדר. או שמיהרתי. בכל אופן, אני מתנהג יפה מאוד לילדה שלי. לפחות מאז נובמבר.

פוסטים הקשורים לנושא

תגובות אחרונות
  • 02.01
  • אמא

גיל שלום
קראתי את הכתבה שלך במאקו והייתי חייבת להגיב , אני לא יודעת אם האדון צעק את המשפט והמשיך לרוץ או שעמד והמשיך להטיף לך מוסר אלו אנשים שנחלקים ל – 2.
כאמא לפעוט אני גם נתקלת בהערות כאלו ואחרות , השאלה אם הוא רק צעק את המשפט והמשיך לרוץ מה אתה מתרגש אתה יודע כמה פעמים העירו לי שלא יפה מה אני עושה שאני נותנת לבן שלי לבכות קצת כי לא קיבל את מה שהוא רוצה. שיקפצו אבל אילו אותו אדם טרח לא רק במשפט אחד אלא גם לצעוק ולהטיף מוסר
הייתי נעלבת ולהגיד לך את האמת הייתי עונה לו ליד הבן שלי בצעקות חזרה בלי לדבר לא יפה
וגם רושמת סוג של הודעה לאדון שאתה קורא אידיוט.
ואני אשמח שאם להבא צועקים עלייך מול הילדה שלך פשוט תענה שעצם העבודה שאותו זר צועק עלייך בפני הילדה אותו זר עושה יותר נזק מזה שהילדה נבהלה או קיבלה מכה ושלא יתערב בעניינים שלא שלו

תענה לאנשים בצורה יפה אבל תענה אסור לשתוק , כי להערות האלו מצד זרים אין סוף !

ואם המקרה היה ממש בצורה שהילדה הרגישה תדבר איתה על זה ותסביר לה שיש אנשים שלא צריך להתייחס אליהם ולכל אחד יש מה להגיד אולי ככה הם יגדלו להיות פחות רגישים כמונו לאנשים בסביבה

  • 02.01
  • Gil Kidron

היי "אמא". קודם כל, תודה על התגובה המפורטת. האמת היא שהוא המשיך לרוץ ואמרתי לעצמי שלמי אכפת בכלל מה שהוא אומר, אבל כשזה המשיך להציק לי אז הבנתי שזה מפריע לי בגלל שיש לי רגשות אשם שבאמת התנהגתי לא יפה לילדה כשלא נזהרתי, ומתוך המקום הזה כתבתי את הפוסט.

אגב, אני לא מוצא אותו במאקו – אפשר לינק?

  • 05.01
  • אמא

היי גיל
להלן הלינק http://www.mako.co.il/home-family-relationship/family-ask-dad/Article-a0c0ce6e5f34341006.htm?sCh=28350a2610f26110&pId=1531521468

אל תתרגש מזרים , בארץ יש נטייה לאנשים להתערב בעניינים שלא שלהם
יש לי כבר ארסנל מלא של סיפורים על כך.
המשך יום נעים.

השאירו תגובה




הבלוג של
אבא גיל

גיל קדרון

כתב את הרומן הראשון שלו, "זרע הפורענות", אבל מתפרנס מעסק עצמאי של כתיבה שיווקית, סופר את השניות עד הטיול הבא בהודו, משחק כדורסל למרות שתי פציעות בברך, אוהב במיוחד את שני, רביעי וכל סוף שבוע שני.

אבא של אריאל
גרוש טרי
חי בפלורנטין

הצטרפו לרשימת
התפוצה

בהתאם לשינויים בעולם, גם המרחב המשפחתי משתנה, ואיננו עוד רק נשי, והוא גם לא צריך להיות כזה. האבהות שלנו שונה מאד מזו שחווינו כשאנחנו היינו ילדים.

אז אנחנו כותבים כי אבהות זה מגניב. ומרגש. ולא מדברים על זה מספיק. ואנחנו לפחות לא יכולים, או רוצים, להפסיק לדבר על זה.